דלתות פתוחות

בבית יפה עם דלת ירוקה, תריסים ירוקים וחלונות צהובים גרים במרכז הכרמל, חיפה, ורד ועמית ברנשטיין.

35 שנה אחורה במנהרת הזמן, סוף שנות השבעים… בבית מתגוררים זמירה וצורי ברנשטיין, הוריו של עמית. משפחה צעירה עם שלושה ילדים קטנים, עמית הוא האמצעי מביניהם.

עוד כמה עשרות שנים אחורה, ואנחנו בשנת 1927. הבית, אשר למעשה הוא בניין של שלוש קומות, נבנה במרכז הכרמל על-ידי המהנדס יעקב מושלי, כחלק ממתחם של כמה בתים שנבנו על ידיו באזור באופן המגן מפני רעידות אדמה. השכונה נקראה על שמו – שכונת מושלי. הבית יפה ומיוחד, ומיועד היום לשימור. מסופר שזהו הבית העברי הראשון שנבנה על הכרמל. הבית מאופיין בסגנון האקלקטי – תקרה גבוהה במיוחד (כמעט ארבעה מטרים), ריצוף מיוחד בחדריו, חדר משושה קירות ובו אח בנויה, מרפסת עגולה ומוטיבים יהודיים כגון מגיני דוד מוטבעים על מעקות המרפסות.  את הריצוף ייבאו במיוחד מאיטליה, ואת רעפי הגג במיוחד ממארסי. בזמנו מדשאה הקיפה מסביב, היום חלק מהשטח מכוסה אספלט ומשמש לחניה.

 

 

בתחילת שנות ה- 80 עזבו זמירה וצורי את הארץ לתקופה של שנה לארצות-הברית. הבית נארז, תכולתו נדחסה לבוידם. בסופו של דבר, המשפחה עם שלושת ילדיה הקטנים נשארה בארצות-הברית והבית הושכר לדיירי משנה. בתחילה גרו שם משפחות שונות ולאחר מכן הבית הושכר למשרד עורכי דין ולעסקים שונים. הרכוש שהיה בבוידם התפזר עם השנים, בחלק מהחדרים הריצוף המעוטר נעקר ונעלם, ובמקומו הונח ריצוף אחר שאינו מתאים לאופי הבית.

עמית גדל בארצות-הברית והכיר את ורד בטיול בהודו, הם התחתנו בארץ, ולאחר דרך מפותלת ועצירות משנה רבות בארצות-הברית, היה עליהם לבחור מקום קבע בעקבות הצעות משרה אקדמיות לעמית – אוניברסיטה בטורונטו או אוניברסיטת חיפה?

 

 

עובדת קיומו של הבית עמדה מאחור, ברקע, ולא היוותה שיקול ממשי לגבי ההחלטה. לבסוף בשנת 2008 כשוורד בהריון ראשון, עברו בני הזוג להתגורר בישראל, בדירה שכורה בחיפה. ורד עבדה בחברת היי-טק בתל אביב ועמית נכנס למשרת פרופסור לפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת חיפה.

הוריו של עמית הציעו עזרה בשיפוץ הבית, אך ההחלטה נדחתה עד לרגע המתאים. הרגע הגיע כשחוזה השכירות עם משרד עורכי הדין נגמר. זו היתה ההזדמנות להציץ בבית ולראות מה שלומו. שלומו לא היה טוב. הם התוודעו לקירות המוזנחים, לרעפים השבורים. לא היתה מקלחת, המטבח הקודם נהרס עם השנים והוסב לחדר עבודה. הרצפות היפות נעקרו משני חדרים ונותרו בשלמותן בסלון בלבד.

 

 

זמירה וצורי יצאו לפנסיה באותה תקופה והגיעו לארץ כדי לנהל את השיפוץ יחד עם עמית וורד. לעזרתם הצטרפו האדריכלית פראנסואז פולק, אחותה של זמירה והמהנדסת חנה שפירא, חברת המשפחה.

הבית היה זקוק לשיפוץ נרחב תוך שימת דגש על ערכיו המיוחדים, ולהתאימו לצרכיה של משפחה צעירה. התכנון המקורי של הבית שונה – המטבח החדש תוכנן היכן שהיה בעבר החדר המשושה. כעת המטבח והסלון מצויים בחלל אחד גדול ופתוח לאחר שהקירות המפרידים הוסרו. החדר שהיה פעם המטבח, הפך לחדר שינה קטן שזכה בריצוף החום המקורי של המטבח , החדר הוקטן והמסדרון שנוצר, ירש את המרצפות החומות.. נבנו חדר אמבטיה נוח ושירותים נוספים.

 

 

עמית וורד אוהבים רהיטים ישנים, הם ביקרו אצל טוני אשקר, אספן עתיקות ורהיטים ידוע מוואדי ניסנס, כדי לקנות כמה רהיטים כגון כסא נדנדה. אצלו הם גילו להפתעתם הרבה מרצפות יפהפיות, בדיוק כמו אלו המקוריות מביתם. מרצפות אלו מקורן היה מביתו של ראש עיריית חיפה בשנים 1920-1927, עבד אלרחמן אלחאג'. כנראה שבחיפה היו קיימים בסך הכל שלושה בתים עם סגנון ריצוף זהה, שהגיע באותו המשלוח מאיטליה. הם החליטו לשחזר את הרצפה העקורה, בכל מחיר. המרצפות הספיקו לריצוף המטבח החדש בלבד, ולא נשארו מספיק רצפות כדי להחליף את הריצוף החורג בחדר השני (חדר השינה הגדול).  מאז, ביקור אצל טוני הפך למנהג קבוע כאשר מדגדג באצבעות לקנות משהו ישן-חדש.

 

 

 

 

תכנון המטבח החדש דרש המון זמן ומחשבה, האם לבנות אי? היכן למקם את שולחן האוכל? איזה מטבח לבנות? בסופו של דבר הוחלט על מטבח יפה בגוון חום עמוק שנקנה באיקאה, בשילוב עם מדפים פתוחים ושולחן אוכל המשמש כמשטח עבודה בעת הצורך. היכן שבעבר עמדה האח, נפתח פתח המקשר אל שאר חדרי הבית. בין המטבח לסלון עומד מזנון מדפים פתוחים, עליו מונחים בכבוד רב כלי חרס עגולים ויפים ובהם פירות – לימונים, אבוקדו, רימונים, אפרסמונים – פירות המון. גם קערה ענקית של חרובים, הפרי האהוב על ורד, שאביה קטף עבורה. במדפים התחתונים – סירים גדולים המחכים להנעה לפעולה.

 

 

 

כמשפחה עם תינוק, ורד ועמית התמקמו בחדר השינה הגדול ביותר, נבנה ארון קיר גדול, ויונתן הקטן קיבל את החדר הנעים והחמוד עם המרצפות החומות.

לאחר כשנתיים, המשפחה התרחבה עם תאומות מתוקות, והוחלט להסב את החדר הגדול לחדר שלושת הילדים. כעת זהו חדר מואר, צבעוני ושמח. עמית וורד עברו לחדר הנעים והחמוד עם המרצפות החומות – חדר שבעבר שימש כאמור כמטבח.

 

 

 

 

 

מחלונות ביתם ניתן לראות את גן הילדים שאליו הולכים שלושת ילדיהם. הם יכולים לצפות עליהם בהפסקות החצר. בין הבית לבין גן הילדים מפרידה גדר היסטורית שנבנתה יחד עם הבית, אך עתידה עגום והיא תיהרס בקרוב.

סגנון הריהוט בבית מאופיין בשיבוץ רענן של רהיטי איקאה, בשילוב עם רהיטי וינטאג', ובהשפעת בדים וצבעים מהמזרח הרחוק. הכל יחד יוצר סגנון אישי צעיר ושובב.

בסלון ורד מסיימת לתלות תמונות של הילדים על הקירות, מעל תחנת המוזיקה – מחשב נייד ופטיפון. עובד. תחנת הרדיו במחשב הנייד מכוונת על תחנת הרדיו האמריקאית  NPR  – National Public Radio, שריד תרבותי מהעבר האמריקאי של שניהם.

 

 

רק לא מזמן סיימו לשפץ את המרפסת האחורית הקטנה של הבית, הבחירה הטבעית היא במרצפות מעוטרות, אך הפעם הן תוצרת מקומית.

אחת הפינות המיוחדות של הבית היא המרפסת העגולה, אליה יוצאים מהסלון. משחקים, אוכלים, מתאווררים. המרפסת העגולה אופיינית לסגנון הבית – הסגנון האקלקטי עם נגיעות בינלאומיות. עקב גילו של הבית, קירות המרפסת זקוקים לחיזוק בדמות עמודי ברזל תומכים.

 

 

חימום הבית נעשה באמצעות מזגן ובעידודם של כמה רדיאטורים מקומיים. ורד ועמית  היו שמחים למאוורר תקרה, אך בינתיים מסתפקים במאוורר רצפה. בקיץ סובלים מיתושים, קשה להתקין רשתות על החלונות הישנים – מה גם שהדבר יכער אותם במיוחד.

עמית אוהב את המטבח ומרגיש בו מצוין. כאשר ורד נוסעת כל יום שישי לשוק בעיר התחתית, הוא מתחיל לבשל ולמלא צנצנות בירקות להחמצה. כשהיא חוזרת עם הסלים, מתחילה החגיגה. ירקות, סלטים, חומוס, לחמים ושמן זית נבחנים ונטעמים. במטבח הוא מרגיש כמו שף. אוהב לאלתר, ללכלך, לבלגן. עם נעלי קיפי וכובע צמר על הראש, כך הוא חושב טוב יותר והרעיונות לא בורחים.

אחד היתרונות הבולטים בריצוף המיוחד במטבח הוא שכאשר הרצפה מתלכלכת, לא רואים את הלכלוך, הוא נבלע בדוגמאות. הילדים אף ממשיכים בלכלוך ובבלגן, ולא מזהים את החפצים הנעלמים על המרצפות.

היום מכינים ארוחת חג ההודיה (Thanks Giving)  עם חברים שהכירו בארצות-הברית, אז החגיגה גדולה אפילו יותר. עמית אחראי על הבישולים המיוחדים, ורד אחראית מטבח ביום-יום. עד עכשיו הם מתווכחים, אם הכנת פסטה לארוחת ערב נחשבת כבישול…

 

 

לפעמים בערב, כשהבית עולה על גדותיו מרוב צלצולי חבורת הילדים, ורד פורשת הצידה עם ספל תה מקרמיקה או יין ועוגיות שושנים שהיא אוהבת, ונרגעת. לרוב זה יהיה במרפסת או בחדר הכניסה של הבית. חדר זה זכה בסימני השאלה הרבים ביותר, היה מיועד בתחילה לשמש כחדר עבודה, או אולי פינת אוכל, ובסופו של דבר הפך להיות באופן טבעי חדר כניסה עם פינת ישיבה מהעיר העתיקה בירושלים וספה שמצאו ברחוב, כעת הוא החדר האהוב ביותר על כולם, במיוחד כשבאחד הפתחים שבו תלויה נדנדה להנאת התאומות.

 

 

 

 

 

 

 

 

חדר העבודה מצוי בעליית הגג, בסוף גרם מדרגות עץ מקורי שנבנה עם הבית, את שולחן העבודה יצרו מדלת ישנה של אחד החדרים, שפורקה בזמנו ומצאה את יעודה מחדש כפלטת שולחן.

שניהם מאד אוהבים ומעריכים את פינת המגורים השקטה שלהם, והבית בשבילם הוא כמו עוגן, והם מקווים שזוהי תחנת המגורים הקבועה.

מה היו מוסיפים או משנים בבית? ורד היתה שמחה לטפל בחלונות ובתריסים, לבצע בהם חיזוק וצביעה מחדש. עמית היה שמח לחדר נוסף בבית וחושב שניתן לנצל את גובה התקרה לשם כך וליצור גלריה. היה רוצה גם להחליף מתישהו את הריצוף החורג בחדר הילדים הגדול. אולי זה הזמן לבקר שוב אצל טוני אשקר…?

 

כתבה וצילמה: נויה שילוני-חביב

לאתר של נויה לחצו כאן

Google+PinterestFacebookTwitterWhatsAppLinkedIn

יצירת קשר

קטגוריות נוספות באתר

אולי יעניין אותך גם?

כיף לעבוד
מאיה האזרחי עיצוב פנים
אין עוד מלון כזה
מלון פוליהאוס תל אביב
שחור-לבן
רשת טולמנ'ס
מינימליסטי ומרחף
מטבחי Modulnova
ג'קוזי בעיצוב יוצא דופן
SAPIR POOLS

הירשמו לניוזלטר שלנו

רוצה להתעדכן בכל מה שחדש, מיוחד ומלהיב בעיצוב ואדריכלות? הירשם כאן

חפש באתר